3 ספט 2021

רגע לפני שבת: אדם עושה שליחותו

לפני עשרים שנה, ממש רגע לפני שיצאנו לשליחות בארה"ב, שאל אותי ראש השליחים דאז את השאלה הבאה: את בטוחה שאת רוצה לצאת לשליחות? את יודעת בדיוק למה את נכנסת?

כשביקשתי שיסביר, ענה: את אמנם הדוקטור ממכון ויצמן, שכבר עשר שנים מנהלת אנשים ותכניות חינוכיות, אבל השליחות לא תהיה רק כבוד, עשייה אינטלקטואלית או ניהול מתקדם. היא תהיה גם הרבה עבודה קטנה, לעיתים קטנונית, עם אנשים בכל הרמות וההקשרים. למשל, שליחות היא לא רק חגיגות קהילתיות וקוקטיילים נוצצים לכבוד יום העצמאות. שליחות היא גם לשבת בעצמך על הרצפה, לצייר דגלי ישראל, לגזור מגני דוד עם ילדים בגן ולהתלכלך בצבעים ובדבק. את תעשי את זה?

בשיחה המזוקקת הזו, נמצאת כל התורה כולה עבור כל מי שמבקש להשאיר חותם. אי אפשר להישאר באולימפוס בלבד, ליהנות רק מנקטר האלים ולהתבונן כלפי מטה אל מי שבעמק. אם את באמת רוצה להיות שליחה, תצטרכי גם ללכלך את הידיים ולהקשיב בכבוד גם לעוללים ויונקים. כדי ליהנות באמת ממגשים שופעים בפירות, תצטרכי לעבוד בטורייה. תצטרכי לקבל גם דברים של אחרים, להתפשר, לעיתים לדעת גם לוותר. אם לא, תהיי מנותקת מכדי שהשליחות שלך תצליח. כמו שאמר מי שאמר - בשורה התחתונה, כולנו מבינים שחשוב מאד לטהר שפכים, אבל אף אחד לא רוצה לעבוד בביוב.

אני לוקחת אתי את השיחה הקצרה הזו מאז בכל דבר שאני עושה. "אדם עושה שליחותו כאשר היא נעשית עלילת חייו," כתב פרופ' אסא כשר. עלילת חיים שלמה כוללת גם את מרומי הפסגות, וגם את הבוץ שבקרקעית הנחל. אלה המאזניים המדויקים שפרשת השבוע שלנו דורשת שנזכור ונאזן: אנחנו תמיד ניצבים על פני הרצף שבין ברכה וקללה, בין טוב ורע, בין נכון ולא נכון, בין חיים ובין מוות.

רגע לפני שנה חדשה, ראוי לזכור: הבחירה באיזון, היא שלנו.

שתהיה שנה בריאה, מתוקה ומלאה בשורות טובות - לנו, לשלנו ולכולם!