רגע לפני שבת-ניצבים: סְלִיחוֹת

בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְנַשֵּׂאתָ כְּסֶלַע,

לֹא נָתַתָּ גַם לִשְׁבִיב מְרַצֵּד

שֶׁל גַּעֲגוּעַ

לַחֲמֹק מֵהַלֵּב הַקַּר

וּלְהָנִיעַ אֶת הָאֶצְבַּע הַקְּפוּצָה.

בַּמָּקוֹם בּוֹ לֹא הִבַּטְתָּ לְאָחוֹר,

לֹא הוֹתַרְתָּ אַף סֶדֶק

שֶיַחְדִיר זַהֲרוּרֵי אוֹר

דֶּרֶך חוֹמוֹת דְּבֵקוּתְךָ

אֶל הַיָּד שֶׁלִּטְּפָה.

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֵין לְךָ סָפֵק,

לֹא הוֹתַרְתָּ אֲפִלּוּ פִּנָּה

עֲבוּר הִבְהוּב קְצַרְצַר שֶׁל תְּהִיָּה,

שֶׁתִּצְרֹב סִימַן שְׁאֵלָה

וְתִבְחַן אֶת רְסִיסֵי הַחֲלוֹם שֶׁנֶּעְזַב.

בַּמָּקוֹם הַזֶּה

שׁוֹלֵט הַצֶּדֶק.

בַּמָּקוֹם הַזֶּה

אֵין סְלִיחָה.