במקום בו עדיין

* "נחמו, נחמו עמי"

בנקודת העומק שבה השמים והים אחוזים זה בזו,

צבועים בקשת הזכרון,

אין כניסה לפחד.

יופי כחול מנחם את אגרופי האשמה,

חידודי הדם מתמסרים ללטיפה.

בנקודה הזו

אני עדיין ממתינה.

בבוקר שבו שמש סתיו שלחה זרועות אל ההיביסקוס,

גבה אל החורף המתקרב,

אוויר מתוק עוד מציע ורד לחיוך הממכר.

גחלי מילים שהאדימו בחשכת ליל

רשפיהן דוחקות אל תהום,

מלחשות בתיבה המתהפכת.

בבוקר הזה

עפעפיי עדיין צרובים.

במקום בו הדמיון מתפרע,

לא נגוע בכתמי המציאות,

במקום הזה

הזמן עמד מלכת.

במקום הזה

עוד לא סיימתי לאהוב.